בבואנו לעמוד מול ה' ולבטא את מה שאנו מרגישים פעמים רבות אנו נתקלים בבעיה קשה.
לפעמים אנו מרגישים רגשות קשים מול ה', כעס, שנאה, דחייה, לפעמים אפילו זעם וחרון אף. פעמים שהרגשות הללו מפחידים אותנו, פעמים אנו מעיזים לבטא אותם מעט ומיד חוזרים בנו שלא נהיה בבחינת מטיחים דברים כלפי מעלה ולפעמים אנו אפילו לא מסכימים להרגיש אותם בכלל והתוצאה היא מן יחס קריר ומנותק לה'. כאילו כיבו לנו את המערכת הרגשית.
הסימן לכך הוא שאנו לא מרגישים מול ה' רגשות נפלאים של הערצה עיוורת ומלאה ותשוקה להתבטל בכל כוחנו וכן תחושה מדהימה של אהבה עמוקה וטהורה ורצון לחבק את ה' ולנשק אותו ולא לעזוב אותו.
בתפילות אנו מתפללים ככה איכשהו ומרגישים אליו בערך כלום וחצי ומעבירים עוד תפילה…
בסדרת מאמרים אלו ננסה להקיף את הנושא הזה מכל צדדיו ולתת דרך סלולה וברורה יותר בבואנו לדבר מול ה'.
אז קודם כל אם אתם מרגישים כעס או רגשות כואבים אחרים מול ה' – מגיע לכם מזל טוב וגם כל הכבוד!
למה? כי זה אומר שאתם בדרגה גבוהה של אמונה! חד וחלק.
רוב האנשים לא מקשרים את מה שקורה להם במציאות לה' ולכן הם לא כועסים עליו אלא על ה"מציאות". על השכן, על הנהג ההוא, על הפקק, על העוגה שלא הצליחה והם שוכחים את ה' כאילו… זה מרתק לראות אנשים שמתחילים לעבוד עם עצמם על אמונה בהשגחה פרטית וככל שהם יותר מצליחים הם פתאום מגלים שהם גם כועסים על ה'…
אז דבר ראשון, כפי שאמרנו כל הכבוד על העבודה ועל כך שאתם מרגישים קשר ישיר בין המציאות לקב"ה ולא רק ממללים את "דיבורי האמונה" בפה בצורה מנותקת מהלב.
דבר שני, על מנת להגיע לחיבור טוב יותר ורמה גבוהה יותר של קשר עם ה' אתם חייבים לדעת שיש הכרח לעבור דרך כל המקומות הכואבים הללו.
דבר שלישי והוא העיקרי- הניקוי הריגשי כאן מורכב משני חלקים:
- הסכמה מלאה להרגיש את הרגשות הכואבים ולבטא אותם בפה מבלי להאמין למחשבות שהם מייצרים.
- חיבור יומיומי לכל הטוב שה' נותן לנו והודאה עליו.
במאמרים אלו אנו נתרכז בחלק הראשון ונוכיח בעזרת ה' שלא רק שאין איסור בביטוי הרגשי של רגשות כואבים מול ה' אלא שמי שלא עושה את זה הוא פועל ההיפך מרצון ה', הוא "מרמה" אותו וגורם לעצמו נזקים רוחניים ונפשיים. בסוף המאמר אביא את הדרך ההלכתית שאושרה על ידי רבנים ופוסקים שבמסגרתה מותר וצריך לשחרר את כל הרגשות הכואבים שלנו כלפי ה" ושאין בה גדר של "הטחת דברים כלפי מעלה" (אבל מצד שני נותנת מקום לכל הרגשות) על מנת שנוכל לעלות לדרגה הבאה בקשר שלנו עם ה'.
