אחד האמוראים בגמרא במסכת סוכה דף לה עמוד אלף שאל שאלה. התוספות אומרים שלגמרא הייתה תשובה פשוטה וברורה שהיא יכלה לענות אבל היא לא ענתה את התשובה הזו אלא תשובה אחרת כי היא רצתה ללמד אותנו עוד דין חדש, חשוב מאד בדרך אגב.
יש בארבעת המינים דין של "לכם". הפסוק אומר "ולקחתכם לכם ארבעה וכו'" "לכם- משלכם". כלומר, ארבעת המינים צריכים להיות שלכם ולא של אחרים.
לא ניכנס כאן לדיון הארוך שם אבל בשורה התחתונה הגמרא מסבירה שחייבת להיות לאדם יכולת של הנאה מהדבר אחרת זה לא נקרא באמת שלו על פי ההלכה וזה לכל הדעות למסקנה.
ובעומק של הדברים זה אומר שאם יש לך כסף, אפילו הרבה, אבל אתה לא יכול ליהנות ממנו הוא לא שייך לך באמת, אתה רק מחזיק אותו ואם אתה כן יכול ליהנות ממנו אבל קצת אז הוא שלך רק קצת…
בהמשך הגמרא מסבירה שאם יש למישהו בעולם יכולת ליהנות מזה זה גם נחשב שייך לבעלים מספיק בשביל שיוכל לקיים בזה דין של "לכם" לארבעת המינים… שימו לב למשמעות של הדברים, נגיד אדם שלא יכול נפשית ליהנות מהכסף שלו, כל הקשר בין הכסף שלו אליו, הסיבה היחידה שהכסף הזה נחשב שייך לו על פי ההלכה, היא בגלל שאולי יהיו אחרים שיהנו ממנו בעתיד…
- האם אתם מצליחים ליהנות מהכסף שיש לכם?
- האם אתם מצליחים ליהנות מהילדים שה' נתן לכם?
- האם אתם מצליחים ליהנות מהאוכל שה' נותן לכם?
- האם אתה נהנה מהאישה שה' נתן לך?
- האם את נהיינת מהבעל שה' נתן?
העולם מלא מלא רחמים ואהבה אינסופית, מי שמתחיל בעבודה פנימית ומדי פעם מוציא את הראש מגלות הנפש יותר ויותר הוא לאט לאט מתחיל לגלות את האמת הנפלאה הזו ואת העובדה שאנחנו לא מרגישים את האהבה והרחמים והשמחה האינסופיים כי אנחנו בתוך גלות של הנפש ולא כי הם לא קיימים, כל הזמן, בכל מצב.
אם אנחנו לא נהנים מהדברים שיש לנו זה לא קשור לדברים, זה לא קשור לבעל או לאישה או לילדים או לכסף- ה' מייצר לנו דרכם הנאה צרופה כל הזמן השאלה אם נזכה ליהנות מהם והאם הם באמת יהיו שלנו קשורה להסכמה שלנו להרגיש את הרגשות שלנו, לעצור את החיים פעם ביום לשעה של התבודדות כדברי המשגיח המפורסם הרב שלמה וולבה (שהיה חוזר על ההכרח להתבודד ולדבר עם עצמו ועם ה' בסיום של כל שיחה מהשיחות שלו בקול תורה).
בהצלחה ואהבה
יוחי