אנשים מעצבנים אותי, פעם הייתי פשוט מכחיש את מה שעשו כנגדי וככה לא כועס… היום אני מבין שזו טעות והפסקתי להכחיש אבל…

מצד אחד, לשקר או להכחיש זה ברור לי שאסור בתכלית האיסור כי זה יביא לאבדון. זה פשוט לחיות על שקר, שהוא בעצם אוויר. לעמוד על קרקע ללא שום בסיס.

מצד שני, כאשר אני שם מול העיניים שלי את העוולות שאנשים עושים לי, אני כל הזמן בכעס וזה בטח לא יכול להיות רצון ה'…

מה עושים? וזה מאד מגוון. יש אנשים שמבינים את עצמם וזה עוד בסדר, אבל… יש גם כאלו שלא – שפוגעים ולא מבקשים סליחה, שמציקים וממשיכים להציק, שהם לא ישרים או תוקפניים, או שאתה סתם רואה שהאדם לא אוהב אותך כי אתה לא בא לו בטוב, אפילו שלא עשית לו כלום.

כלומר, זה משהו אמיתי לא איזה כעסים שנובעים מחוויות ילדות וכו'.

מצד שני, לדון כל הזמן לכף זכות, להבין אנשים, "למחול" בלי שביקשו מחילה – זה מרגיש לי כמו תירוצים להתנהגות מרושעת.

התשובה טמונה בדברי הרמב"ם ושלמה המלך.
הרמב"ם אמר כלל כללי – כעס הפנים ולא כעס הלב. והעין אי"ה מבאר יותר: "הכעס ישנו בשני אופנים, כעס הלב הבא בטבע ונמצא גם כן לפעמים באיש שלם במידותיו, כשבא לידו דבר הראוי שיכעס עליו בטבעו, כשיראה עוול וחמס וכיו"ב. ויש כעס הפנים, ו'ברע פנים ייטב לב', אלא שברצון יפעל עליו מידת הכעס, מפני שכך צריך להיות, כדי לתקן ההנהגה, אף על פי שאין בטבעו שום התעוררות של כעס."

כלומר, יש את ההתנהגות שלך עם עצמך, עם הלב שלך – ההתנהגות הפנימית. ויש את ההתנהגות מול האנשים הללו שלא מבינים את עצמם לבד.

עם הלב שלך (כלפיהם), תהיה בכף זכות. תבין אותם עד הסוף: את הילדות שלהם, את הסיבות לכל ההתנהגויות שלהם. תמחול מחילה עמוקה גם למי שלא ביקש מחילה, ותהיה באהבה אינסופית ובראייה שלמה של התמונה של האדם. בהודיה על כל הדברים הטובים שכן קיבלת ממנו. כמו שאתה זוכר את הדברים המכעיסים, תזכור גם את הדברים הטובים ופשוט תהיה אמיתי עד הסוף.

אבל!! מול אותו אדם, תיישם את דברי שלמה המלך: "טוב כעס משחוק, כי ברע פנים ייטב לב." ורש"י מסביר שם: טוב יותר להיות בכעס הפנים מאשר בשחוק (ריצוי או אפילו חביבות והכלה), כי זה מה שיגרום לשינוי הדרך של החוטא.

ויש כאן קושי, כי אם אני אוהב מישהו ודן אותו לכף זכות וכאילו הכל טוב אז יהיה לי קשה לעשות לו "פרצוף" כועס…
נכון, אבל העניין הוא שברגע שאתה עושה את זה מתוך הבנה וגישה אוהבת אתה תהיה ער לסימנים של חזרה בתשובה, תהיה פתוח לשינוי שיבוא ממנו, תהיה נוכח ולא נעול בתוך כעס ופגיעות ונקמה ובאמת תהיה בסוג של משחק ותהיה מודע לכך שאתה בסוג של משחק לתועלת העניין.